לאחר הפירוט שהובא במאמרים הקודמים,רבים וודאי היו רוצים לשפר את הקשבתם אולם,לרוב ייתקלו ב"קיר" של חוסר ידע כיצד לעשות זאת.
לשם כך מובן להלן מאמר מקצועי (ומעט קשה) אך,התועלות שיתקבלו מתוקף הקפדה על תירגול וביצוע הנאמר יסבו תוצאות התפתחות הקשבה נכונה כפי שצריך.
הקדמה מקצורת וכניסה אל מאחורי הקלעים של המחשבות: (נוסחאות ווינמר)
חשיבה היא תהליך של שינוי מיקום נקודה מרכזית בתנועה של אינפורמציה ה"מסתובבת" סביב גופים (ראשון,שני,שלישי - והרבים.כלומר: אני,אתה,הוא,הם,אנחנו).במילים אחרות: המעטפת שלה - זהו הניסוח.
תחת הניסוח נמצא "הידע הניסוחי" המכוון את התכנים אל אזורי אוצר המילים וה"דוגם" כדייג מילים ספציפיות הנראות למנסח כמתאימות (ידע על ידע) והממתינות באופן שוטף לחלקי היחס הקבוע ה"שולף" אותן.כלומר, ייתכנו "קפיצות" מלל של ניסוחים שהינם אוטומטיים ושאינם מורים על כוונה. (מה שקרוי בלשון העם- פטפוט סתם או דיבור ללא כוונה).
ירידה במורדות הניתוח תחשוף את קווי ארכיטקטורת התוכן הנגלים לכל המקשיב ברצינות הראויה:
• הידע המארגן של הדיבור
• הידע המתייחס לאירגון קבוצות המילים והסתדרותן
• הידע הניסוחי: דגימת המילים המתאימות ביותר בהתאם לכללים אישיים וספציפיים
• ריכוז הביצוע של העברת הכוונה לידע הדוגם של מילים ספציפיות מתוך אוצר המילים
• יצירת ידע על ידע : ידע המטפל בהבנת הניתוח הניסוחי העצמי (כולל מצב של חשיבה בו זמנית על כך אגב הניסוח)
• הכוונה
• פער הכוונה - הידע הניסוחי
• תשומת הלב והריכוז בידע הניסוחי
• יכולת הבנת הארגון וההגשה של הרעיון אל תוך הניסוח
• שליטת הידע הניסוחי בהרכבת תוצרת המלל
• רווחים ו"פערים" שיתבטאו בניסוחים ובצלילי האותיות
• ארגון ספציפי של אסוציאציות תוך כדי דיבור השולף מילים בסדר מסויים מתוך אוצר המילים
מה אם כן עלינו לעשות בתהליך ההקשבה?
ראשית,להבין את ההפרדה בין ידע המדבר לגבי ניסוח הדברים מהתרשמותנו את כוונותיו
שנית, לדעת לבטל תבניות החוזרות על עצמן (שהן מזוהות כאוטומטיות ) ואשר אינן משקפות לכן את אופיו
שלישית, לנסות לשים לב לניואנסים של השתנות קווי הכוונה מגוף ראשון לגוף שני ולגוף שלישי וכן הלאה.זהו עניין קריטי.
רביעית, לנסות לבצע שיקופים על הנאמר ולראות האם הכיוון החדש "שהטמנו" בתוך הנאמר אכן יוצר זהות (תואמי שפלן) בניסוחיו המחודשים ולכמה זמן. בדיקה זו הינה מעניינת למדי. חשוב לשים לב גם לכמה זמן מבצע שינוי זה והאם הוא משפיע לאחר מכן על דרך הניסוח המחודשת של הדובר ובאילו צורות:
תורה משקפת רגילה
צורה הופכית
צורת חזרת גופים הפוכה
צורת חזרת גופים מן האמצע - כלפי חוץ
צורת חזרת גופים מסוג אקראי ללא כיוון
בהקשבה טובה נצטרך גם להנדס את מלוא קווי התוכן מתוך גופים ספציפיים בהתאמה לדובר כדי ליצור זהות והבנה וליצור קשר כלשהו לדרך ניסוחו. דבר זה יקרה תך שימוש בנוסחאות היסוח של ווימר (תנועת ניסוח אופיינית בין הגופים).
הקשבה אינה תהליך טכני כי אם פסיכולוגי וטיבעי.אולם, נחוץ להשתמש בכל אלו בדיוק כפי שאנו נוסעים בכביש ונחוצים לנו חוקים מסוימים כדי שלא תהיינה התנגשויות וכדי שנוכל להגיע ביעילות למקום מסויים (אם כי בהקשבה לא תמיד ישנה המטרה - על כך בהמשך).
עיר הדיבור כוללת מיבנים שהינם גופי הדיבור (גוף ראשון,שני ושלישי - היחיד והרבים,הדברים עצמם) המתפקדים - כבניינים ואילו אנו (המקשיב והדובר) נעים בכבישים עליהם נמצאת הכוונה והמתקדמת בעזרת מכוניות (הנושאות תוכן).כולנו נוסעים אל עבר יעדים או לחילופין,סתם לטיול ול"סיבוב" סביב נושאים שונים.
המשך יבוא
